הצעות החלטה הן "הזרוע המבצעת" של האו"ם והן אלו שקוראות לפעולה של הקהילה הבינלאומית בנושא נתון. הצעות החלטה מוגשות ע"י המדינות בועדות ובמליאה (העצרת הכללית).

הצעות ההחלטה מתחלקות לשני חלקים:

1. החלק הראשון נקרא החלק המקדים והוא מהווה הצהרה כללית של המדינה/מדינות לגבי הנושא. על החלק הזה אי אפשר להציע תיקונים במהלך הדיון והוא קבוע.

2. החלק השני נקרא החלק האופרטיבי והוא המפרט את הצעדים המעשיים שיש ליישם על מנת להגיע לפתרון הבעיה.

לפורמט הצעות ההחלטה, ראו נספח 2.

כיצד מגיעה הצעת ההחלטה לדיון בוועדה?

בכנס עצמו יש למצוא לפחות שלוש שושבינות – כלומר להחתים לפחות שלוש מדינות שונות על הצעת ההחלטה. לכל הצעה יכולות להיות עד שתי מנסחות ראשיות. לאחר שהושגו השושבינות ונקבעו המנסחות הראשיות ההצעות יוגשו ליושבי הראש ולאחר מכן לוועדת הבדיקה שתפקידה מעבר על הפורמט והניסוח של כל הצעה. רק כאשר ועדת הבדיקה מאשרת את הצעת ההחלטה ניתן להביא אותה לדיון. את החתימות ואת אישור ועדת הבדיקה יש להשיג בזמן הלובי – זמן שניתן במיוחד להתייעצות של המדינות בינן לבין עצמן על ההצעות השונות, למציאת השושבינות ולבדיקה של הצעות ההחלטה ע"י ועדת הבדיקה. אם הנציגים הצליחו להשיג את מספר החתימות הדרוש, לעבור דרך ועדת הבדיקה ולתקן את הטעויות בזמן נתון, ההצעה תעלה לדיון בוועדה.

הצעת ההחלטה במהלך הדיון (לאחר זמן הלובי) - במהלך הדיון המדינות המגישות את הצעות ההחלטה מקריאות את החלק היישומי ומדברות בעד ההצעה. לאחר הזמן שהוקצב לדיון בעד הצעת ההחלטה, רשאיות המדינות המתנגדות להביע דעתן נגד הצעת ההחלטה העומדת לדיון.

לאחר דיון בעד ונגד יש זמן להצעות תיקונים. הצעות תיקונים הן הצעות המוצעות ע"י מדינות שונות ובאמצעותן ניתן להחליף חלק מתוכנו של החלק היישומי בהצעה. אם הצעת התיקון מקובלת על ידי המנסחת הראשית של ההצעה, היא מכונה "תיקון ידידותי", ומתקבלת ללא צורך בהצבעה. אם התיקון אינו מקובל על ידי המנסחת הראשית, יש צורך ברוב קולות לשם קבלת התיקון, ומתנהל דיון לגבי התיקון (זמן בעד התיקון, זמן נגד והצבעה). במקרה שהמגיש הראשי מקבל את התיקון (תיקון ידידותי), אבל מדינה מסוימת אחרת מתנגדת לתיקון זה, מדינה זו יכולה להגיש, כהצעת תיקון, את ביטול התיקון הידידותי (מעין תיקון לתיקון כדי להחזיר את המצב לקדמותו).

המנסחות הראשיות ו\או השושבינות יכולות לבקש להסיר את שמן מההצעה במידה ונערכו בהצעה שינויים הנוגדים את מדיניותן. במידה ואחת השושבינות מסירה את תמיכתה בהצעה ונוצר מצב בו ההצעה לא עומדת במכסת השושבינות הדרושה, הדיון בהצעה ייעצר עד שתמצא לה שושבינה חדשה. במקרה והמנסחת הראשית מחליטה להסיר את שמה מההצעה, הדיון בה מופסק, ועוברים לדון בהצעה הבאה.

לאחר השלבים הללו עוברת הצעת ההחלטה להצבעה כללית, ובה מצביעות המדינות בעד ונגד ההצעה.

חשוב לזכור – על כל נושא ניתן להעביר כמה הצעות החלטה בהתאם למיצוי הזמן של הוועדה ובהתאם לשיקול דעתם של יושבי הראש, וכן כל מדינה יכולה להצביע בעד או נגד יותר מהצעת החלטה אחת.

טיפים:

1. לפני כתיבת הצעת ההחלטה כדאי לעבור על הצעות החלטה קודמות שהמדינה העבירה או שהיא חתומה עליהן בנושא הנתון (בדקו אילו הצעות החלטה רלוונטיות עברו בעצרת הכללית באתר האו"ם). מחקר זה יעזור לכם להבין את עמדת המדינה ואת הפעולות אותן היא נוטה לעשות ויכול גם לתת לכם רעיונות חדשים. בנוסף, בחלק המקדים אנו ממליצים מאוד לנסח סעיף שיכלול מספרים או שמות של הצעות החלטה הנוגעות לנושא שעברו ושמקובלות ע"י המדינה. סעיף זה יבסס את טענותיכם, שכן הצעה על הנושא כבר עברה והתקבלה ע"י רוב המדינות.

2. כאשר משנים הצעת החלטה, יש לערוך שינוי במחשב ולשמור את הגרסה העדכנית ביותר על Disk On Key. לשם כך יהיה בכנס חדר מחשבים. כמו כן, אנו ממליצים להביא מחשבים ניידים מהבית. בנוסף, צריך לזכור לשלוח את כל הצעות ההחלטה (ובכלל את כל מה שכתבתם) אל עצמכם בדוא"ל וכן להביא איתכם את כל הצעות ההחלטה על Disk on key.

3. הצעת ההחלטה הראשונה שתאושר ותוגש ליושבי ראש הוועדה, תהיה ההצעה הראשונה שתידון ולכן יש לפעול מהר!

4. כדאי גם להכין מראש נאום קצר ומשכנע באורך של 30 שניות בעד הצעות ההחלטה שלכם.

5. יש להוסיף בצד ימין את מספרי השורות, בתוכנת מיקרוסופט וורד עושים זאת כך: קובץ – הגדרות עמוד – פריסה – מספרי שורות .

   
   

   לדף זה מצורף נספח 2 ורשימת ביטויים מקדימים ואופרטיביים.