ככלל, כלי המחקר הנוח ביותר לשימוש, העדכני ביותר ובעל המידע הרחב ביותר הוא האינטרנט. באמצעות האינטרנט תוכלו למצוא אתרים רשמיים של מדינות שונות ומאגרי מידע גדולים על נושאים כאלו ואחרים. באופן יחסי, קל יותר לאתר מידע על מדינות מרכזיות ומפותחות מאשר על מדינות לא מפותחות או פחות מרכזיות. אל תתייאשו - בסופו של דבר מוצאים חומר על כל מדינה. כמו כן, ניתן להיעזר בנציגויות רשמיות של המדינה שאותה תייצגו (כגון שגרירות או קונסוליות) ולעיתים בספרי עזר.

שיטה טובה ויעילה לאיסוף מידע לקראת הכנס היא שיטת "ארבעת השלבים":

שלב 1: מחקר כללי על המדינה
בשלב זה, יש לאסוף פרטים רבים ככל האפשר על המדינה, תוך ניסיון להבין את העקרונות המניעים את המדיניות שלה, את מקומה בזירה הבינלאומית (כמו גם את יחסיה עם מדינות אחרות) ואת מצבה הפוליטי, הכלכלי והתרבותי. בשלב זה, מומלץ להיכנס גם לאתריה הרשמיים של המדינה (וגם לאתרים של עיתונים גדולים בה) לצד אתרים המציגים פרופילים של מדינות ולסכם לעצמכם על המדינה במספר דפים הכוללים "פרטי טריוויה" (כגון אמנות עליהן חתומה המדינה, מצב כלכלי וכיו"ב) לצד סקירה כללית. ישנם נציגים רבים הנוטים לעבור על שלב זה במהירות, ולגשת מיד לשלב 2 - אנו ממליצים מאוד שלא לעשות כך, מכיוון שחוסר הבנה של עקרונות המדינה עלול לפגוע מאוד בהתקדמות הנציג בשאר שלבי המחקר ולפגוע בהנאה מהכנס.

שלב 2: מחקר כללי על נושאי הוועדה השונים
לאחר שסיימתם את המחקר הכללי על המדינה, מומלץ לחקור על נושאי הוועדה באופן כללי. גם אם אתם מרגישים שאתם כבר יודעים את כל מה שיש לדעת על הנושא חשוב מאוד לקרוא מאמרים, הגדרות, מושגים וכתבות עיתון שנוגעות אליו ומסבירות אותו. כמו כן, מומלץ להתעדכן על הנושאים השונים באופן שוטף דרך אתרי חדשות ודרך אתרי הוועדות השונות של האו"ם. אם לא תחקרו על הנושאים באופן כללי, כל דרך הגישה שלכם לנושא עלולה להיות שגויה.

שלב 3: למידה על מדיניות ממשלת המדינה על הנושאים השונים
בשלב זה, לאחר שלמדתם גם על המדינה וגם על הנושאים, תוכלו להתחיל לחקור את המדיניות של מדינתכם בנושאים השונים. על מדיניות זו ניתן ללמוד גם דרך מאמרים שונים הקשורים למדינה ולנושא, גם דרך הצעות החלטה שעליהן חתמה המדינה בנושא (או על פי הדרך שבה הצביעה בהצעות החלטה קודמות שנגעו לה) וגם דרך אתרים רשמיים של המדינה. לעיתים, קורה שאין למדינתכם שום מדיניות מוצהרת בנושא מסויים. במצב כזה, מומלץ מאוד לנסות ולהבין את המדיניות דרך יחסה של המדינה לנושאים קרובים, או דרך קשריה של המדינה עם המדינות המעורבות בנושא (למשל, אם אחת המדינות המעורבות נמצאת בקשרים טובים עם מדינתכם, מומלץ לתמוך בה).

שלב 4: מחקר נוסף
לאחר שסיימתם את כתיבת ניירות העמדה וטיוטות הצעות ההחלטה, מומלץ ליצור רשימה שבה מצוינת עמדת שאר המדינות כלפי הנושאים הנתונים בוועדה, פרטים וחדשות שונות עליהן ועניינים הנוגעים להן וליחסי מדינתכם איתן. ניתן גם לכתוב רשימה זו כמשלחת, ולהוסיף פרטים הנוגעים לוועדה שלכם מאוחר יותר. רשימה שכזו תהיה שימושית מאוד בכנס מכיוון שהיא תוכל לעזור להבנה של הפעולות אותן ינקטו המדינות השונות בכנס וכדי לענות על שאלות שונות שאותן יציבו המדינות לפניכם. כמו כן, מומלץ להכין מראש רשימה של שאלות לשאר המדינות בוועדה הכוללות עובדות הנוגעות לנושאים הנמצאים על סדר היום של ועדתכם.

בנוסף: כפי שצוין, פגישה עם דיפלומטים ששהו במדינה שאותה אתם מייצגים / שמייצגים את המדינה וכן עם מומחים ממשרד החוץ לנושאים יכולה להעניק לכם תמונה רחבה ומקיפה יותר על המדינה וכן לספק לכם מידע ספציפי על נושאים שונים ולענות לכם על שאלות. פגישה כזו תהיה יעילה ביותר כאשר המשלחת כבר בשלב מתקדם של חקר המדינה והנושאים.

לדף מצורפת רשימת אתרים מועילה - נספח 6.