פיתוח טכנולוגיות ירוקות בדיון בנושא פיתוח טכנולוגיות ירוקות, ננסה לייסד תוכנית לפיתוח והפצה של טכנולוגיות שאינן משתמשות בשריפת דלק מאובנים כמקור אנרגיה להפעלתן, וטכנולוגיות שמפיקות אנרגיה 'נקייה' ממקורות אנרגיה מתחדשים, זאת על מנת למנוע את תופעת ההתחממות הגלובאלית בעלת ההשלכות ההרסניות. אפקט החממה הוא כינוי לתופעה טבעית בה גזי חממה שהם גזים המצטברים באטמוספרה, קולטים גלי חום וכך שומרים על טמפרטורת כדור הארץ קבועה. תופעה זו הינה חיונית לקיום חיים על כדור הארץ שכן בלעדיה, מרבית המים על פני כדור הארץ יקפאו ולא יוכלו להתקיים תהליכי החיים. בשנים האחרונות, מוקצנת תופעה זו. כתוצאה מכך, חלים שינויים קיצוניים במזג האוויר ביניהם אסונות טבע, עליית גובה פני הים ועוד. חוקרים אף חושבים כי יכולה לחול תקופת קרח נוספת עקב העצמת אפקט החממה אשר מכונה "התחממות גלובאלית". מחקרים מודרניים מוכיחים כי הגורם המרכזי להתחממות גלובאלית הוא פליטת גזי חממה, ביניהם פחמן דו חמצני (פד"ח). אך מאין מגיעים גזים אלו? ובכן, הטענה המקובלת היום היא כי פד"ח מגיע מכמעט כל מקום: אגזוז של מכונית, ארובות של מפעלים ותחנות כוח ואף מקנה הנשימה של האדם עצמו. במילים אחרות, כמעט כל פעולה של בן האדם המודרני, גורמת באופן ישיר או בעקיפין לפליטת גזי חממה ולהתחממות כדור הארץ. איך הכול התחיל? בשנת 1882, נבנתה תחנת הכוח הראשונה, תחנה לייצור חשמל הפועלת על שריפת דלק מאובנים, או במילים אחרות – פחם. מאז ועד היום, לא השתנתה הטכנולוגיה בהרבה, וכיום עשרות אלפי תחנות כוח פועלות בעולם בצורה דומה. עם מגמת גידול האוכלוסין שחלה במאה האחרונה, עלה הצורך בבניית מפעלים לייצור המוני, ביניהם תחנות כוח. עד מהרה, חלה מהפכה תעשייתית והתפשט הרעיון המפעלי לכל רחבי העולם - ייצור המוני הדורש אנרגיה מרובה, החל להתרחש בכל קצוות תבל. ייצור המוני זה הדורש אנרגיה מרובה, גרם בעקיפין לשריפת פחם, נפט וגז טבעי וכך לפליטת בכמויות עצומות של גזי חממה. תופעת פליטת גזי החממה הולכת ומתפשטת במגוון צורותיה, ויד ביד מתעצמת איתה תופעת ההתחממות הגלובאלית. הכיצד ניתן לעצור תופעה איומה זו? מגמה אחרונה בתחום הטכנולוגיה היא פיתוח אמצעים לניצול מקורות אנרגיה מתחדשים, דהיינו מקורות טבע שאינם נגמרים, כגון אנרגיה סולארית (ניצול אנרגיית השמש), אנרגית רוח ואנרגיה הידראולית (ניצול זרימת המים). ניצול מקורות טבע אלה אינו כרוך בפליטה מרובה של גזי חממה ולכן הפצה של טכנולוגיות מסוג זה יכולה לבלום את ההתחממות הגלובאלית. כיום רק כ4% מהאנרגיה המיוצרת בעולם מופקים ממקורות מתחדשים כגון מים, רוח ושמש, ועוד 11% ממקורות אנרגיה פחות ידידותיים לסביבה כגון אנרגיה גרעינית. כמובן מאליו, משמעות הדבר היא ש-85% מהאנרגיה בעולם מקורם במקורות מאובנים כגון פחם נפט וגז טבעי. כיום, נושא האנרגיה הירוקה ופיתוח הטכנולוגיה להפקתה וניצולה, נמצא במרכז השיח הבינלאומי בנושאים סביבתיים. לפני כ-13 שנים, החל הדיון באמנת קיוטו – אמנה בין אומות העולם המחייבת הפחתה הדרגתית בפליטת הפד"ח של המדינות החתומות. אמנה זו מהווה נקודת מפנה בהתייחסות העולם לנושא הסביבתי ומסמלת את תחילת התחייבות המדינות לבלימת ההתחממות הגלובאלית. יש לציין כי לא כל המדינות בעולם חתמו על אמנה זו. בימים אלו, קיים עימות בין מדינות תעשייתיות וצרכניות לבין מדינות המחויבות לפתרון ההתחממות הגלובאלית. מדינות כגון הולנד, שבעוד מספר שנים עלולות למצוא עצמן מתחת לפני הים נאבקות במדינות הפולטות כמויות עתק של פד"ח כתוצאה מתעשייה חסרת רסן שמטרתה מילוי קופת המדינה, כגון סין. מאבק זה מתנהל בעיקר בין גוש יצרני הנפט הכולל את ערב הסעודית, איראן, נסיכויות המפרץ ועוד ובין המדינות המחויבות לפתרון משבר האקלים ביניהן מרבית מדינות אירופה. פתרון מאבק זה הינו חשוב ביותר על מנת למנוע אסונות טבע ברחבי העולם ולהגן על האוכלוסייה של כדור הארץ. בדיון בנושא הטכנולוגיה הירוקה, ננסה למצוא את הפתרון המוצרך - בין אם ניצור פתרון חדש או נתבסס על פתרונות קיימים, וכך להציל את המערכת האקולוגית בכדור הארץ מהשתוללות חסרת מעצורים.
קישורים טכנולוגיה ירוקה זה התחום הבא – באחריותhttp://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=skira20060830_756321
המשרד לאיכות הסביבה – שינויי אקלים
התחממות גלובאלית http://ichut.macam.ac.il/global31.html#4 http://www.guardian.co.uk/environment/2009/nov/22/green-technology-climate-change-g77
התמודדות עם תהליכי מדבור בעיות ופתרונות בדיון בנושא מדבור, ננסה למצוא פתרון אחד או יותר לבעיית המדבור – בעיה כלל עולמית שפוגעת הן בחקלאות וכך בכלכלה העולמית, והן במגוון הביולוגי על פני כדור הארץ. הקהילה הבינלאומית מכירה מזה עשורים כי תופעת המדבור הינה תופעה הפוגעת באופן קשה ביותר בחברה, בכלכלה ובסביבה. למדבור ישנן השלכות הרסניות, ואין זו תופעה נקודתית או מצומצמת ; המדבור מכה במדינות רבות בכל ששת היבשות המיושבות בכדור הארץ. כיוצא מכך, המדבור הוא בעיה כלל עולמית, שפוגעת בכלכלתן של מדינות רבות, ופרנסתם של תושביהן. בנוסף, היא מחריבה שטחים ירוקים והופכת אדמות חקלאיות לאדמות שאינן ניתנות לעיבוד. מהו מדבור? מדבור הינו תהליך של הפיכת קרקע פורייה לקרקע בלתי פורייה ובלתי ניתנת לעיבוד. לתופעת המדבור ישנם שני גורמים עיקריים ; הגורם הטבעי והגורם האנושי. תופעות טבעיות גורמות לתהליכי מדבור באזורים מסוימים, כדוגמת אזורים תלולים, אדמות יבשות, אזורים בעלי כמות משקעים גדולה מדי ועוד בהן סחף קרקע מבטל את פוריות אזור מסוים. הגורם האנושי הוא הגורם העיקרי שמסייע ויוצר תהליכי מדבור. הסיבות לכך הן, ניצול יתר של משאבים מן האדמה, כגון מים, חקלאות אשר אינה מתאימה לסוג הקרקע, ושימוש בדשנים ובחומרי הדברה שפוגעים באיכות הקרקע. המדבור גם קורה עקב תהליכי ההתחממות הגלובלית וביאור יערות – תהליכים מעשה ידי אדם. מהן השפעות המדבור? למדבור ישנן השפעות רבות ; הוא פוגע בחקלאים ובכלכלת מדינות, הוא גורם להתפשטות מדבריות, להיווצרות " פליטים סביבתיים" שעזבו את בתיהם משום שאין בקרבת ביתם פרנסה והמדבר אינו מאפשר תנאי מחייה טובים, להכחדת מינים של חי וצומח, אי ספיגת משקעים בקרקע ועוד. בדיוננו נתמקד בשאלות כיצד על מדינות העולם להתמודד עם האיום וההשלכות הקשות שיוצרת תופעת המדבור המתפשטת? באילו שיטות על מדינות העולם לנקוט על מנת למגר תופעה זו? האם יש צורך בהקמת גוף על שייפקח על תופעה זו והלוחמה בה? כיצד ניתן לשקם אזורים שתהליך המדבור כבר פגע בהם? האם ניתן להילחם בגורמים לתופעת המדבור ולא רק בתופעה? כל נושאים אלה ועוד יעמדו במרכז הדיון בוועדה. מה נעשה כיום בזירה הבינלאומית בנושא? כמו שפורט קודם, המדבור איננה בעיה סתמית הפוגעת במספר מצומצם של מדינות בצורה קלה; המדבור היא בעיה קשה שנוגעת למדינות רבות בעולם ובהתאם לכך נעשה הרבה במישור הבינלאומי על מנת למגר את התופעה ולמצוא לה פתרונות. בנוסף לפתרונות לאומיים-נקודתיים שיוזמות מדינות שונות, אמנת האו"ם למלחמה בתהליכי מדבור, הינה תוכנית פעולה מפורטת ומדוקדקת שאומצה על ידי העצרת הכללית של האו"ם בשנת 1992 , מציעה פתרונות במישור הבינלאומי ובמישור הלאומי על פי צרכי כל מדינה, ואומצה כהצעת החלטה מס 47/188. מטרתה העיקרית של האמנה הינה לסייע למדינות מתפתחות, שממשלותיהן מתקשות להילחם במדבור בצורה יעילה. באתר האמנה ניתן למצוא דוחות ותוכניות פעולה מפורטות לכל מדינה בה פועל הארגון שהוקם מטעם האמנה. נושא המדבור הוא נושא עליו יש קונצנזוס בינלאומי, וישנה הבנה על כמה חמור נושא זה ועד כמה חשוב הטיפול בו, מתפתח כל הזמן ומתעדכן. עדכונים ניתן למצוא בעמוד הבית של האמנה. למרות קונצנזוס זה, עולה סוגיה נוספת – מדינות מתפתחות שמצריכות טיפול בבעיה זו, מצריכות משאבים, שמגויסים לרוב ממדינות מפותחות. חשוב להבין, כי לא לכל המדינות המפותחות ישנו קשר לבעיה זו, ולכן נושא זה לא עומד בראש שיקוליהן, והרצון להעניק כספים למדינות המפותחות אינו רב. ישנם נושאים סביבתיים "בוערים" יותר מבחינת המדינות המפותחות, וצריך להבין עד כמה חשוב נושא זה ולכל מדינה ומדינה בדיון. קישורים UNCCD אמנת האו"ם למלחמה בתהליכי מדבור מדבור באתר ארגון האו"ם למזון ולחקלאות http://www.fao.org/desertification/default.asp?lang=en מדבור כתופעה כללית, ומיגורו בישראל http://www.kkl.org.il/kkl/hebrew/nosim_ikaryim/kkl_eichut_hasviva/truma_lechut_hasviva/midbur3.x מרכז המידע למחקר ופיתוח המחקר ע"ש ניומן http://desert.bgu.ac.il/desert/HebSite.aspx?SiteId=4766&ItemId=5826 ד"וח בנושא מדבור, המציין את פעולותיה של הקהילה האירופאית בהתאם לאמנה למלחמה בתלהיכי מדבור של ארגון האו"ם http://ec.europa.eu/development/icenter/repository/land_Desreport_en.pdf |
|
סיכומי הנושאים >
ועדת איכות סביבה |