נושא ראשון: מלחמת פוקלנד
הערה חשובה לנציג
נציגים שימו לב: הדיון במלחמת פוקלנד יתנהל מתוך נקודת זמן של סיום המלחמה, מתוך כוונה להעביר החלטה שתסיים את השלכות המלחמה ותחזיר יציבות לאזור. הקרבות זה כבר הופסקו, ואין צורך בהצעות לסיום הקרבות עצמם, אלא לצורה לשיקום האזור ולמניעת הישנות האירועים. רקע כללי על המלחמה
מלחמת פוקלנד – שנקראת בפי ארגנטינה מלחמת המלווינס, כשם האיים בפיה, פרצה ב- 2.04.1982 ונמשכה כשלושה חודשים ומחצה. איי פוקלנד שוכנים אלפי ק"מ בלבד מארגנטינה. איי פוקלנד התגלו ב-1690 ע"י בריטניה, שהחליטה להתיישב בהם לאחר שהכירה בחשיבותם כמרכז אספקה לצי הבריטי.
עם הקמת האו"ם (לאחר מלה"ע ה-2) נתקבלה החלטה בשנת 1965 לפיה על הצדדים לקיים מו"מ לפתרון הבעיה. להחלטה זו לא הייתה כל השפעה על בריטניה, ולכן, החליטה ארגנטינה לממש את תביעתה ההיסטורית על האיים ופתחה במלחמה.
רקע פוליטי-צבאי
זה היה הרקע לכניסתה של בריטניה למלחמה. במהלך המלחמה הטילה בריטניה הסגר ימי על איי פוקלנד, תקפה בסיסים של חיל האוויר ושל הצי הארגנטינאי, ובסופו של דבר כבשה והשתלטה על האיים מחדש. תוצאות פוליטיות וחברתיות בבריטניה ובארגנטינה
שתי התרחשויות פוליטיות-חברתיות התחוללו בשתי המדינות:
תגובה בינלאומית
התגובה הבינלאומית למלחמה התמצתה בהצעת ההחלטה 502 של מועצת הביטחון, שגינתה את המלחמה וקראה לרגיעה אזורית (בפרט תוך קריצה לבריטניה עצמה). תגובת העולם הייתה מאופקת- המערב, ובפרט ארה"ב, גיבו את בריטניה באופן חלקי וללא השתתפות ממשית.שר המדינה האמריקאי אלכסנדר הייג ניסה לכונן מו"מ בתיווך אמריקאי בין לונדון לבואנוס איירס. דעת הקהל באירופה ובארה"ב, לפחות כפי שמשתקף מעיתונות התקופה, עמדה מאחורי בריטניה וחיזקה את העמדה הבריטית בנוגע לזכות על השטח. מדינות דרום אמריקה, ככלל, עמדו מאחורי ארגנטינה אך מתוך חשש מובן של כניסה לויכוחים ולחיכוכים מיותרים עם מעצמות עמדו מנגד וסייעו רק במישור הדיפלומטי- ובמו"מ, ולא בשטח.
ס י כ ו ם
נראה כי הגורם הדומיננטי לפלישה של ארגנטינה לאיים, נבע מהרצון לאלץ את בריטניה ליישב את הסכסוכים על בעלות האיים בדרך של מו"מ. בסופו של דבר להחלטה של כניסה למהלך צבאי לא הייתה הצדקה – והוא כשל. לגורם הכלכלי-חברתי, וללחץ הפנימי במדינה, היה השפעה רבה על הצעד הצבאי-דרסטי שננקט על-ידי השלטונות בארגנטינה, שחששו ליציבות של המשטר הצבאי (של הכת הצבאית) במדינה. למעשה, מלחמת הנפט היחידה שהצליחה היא מלחמת פוקלנד. כווית – נכבשה בשעתו על ידי עיראק בשל הרצון להשתלט על מאגרי הנפט. אבל במקרה זה נמנעו בריטניה וארה"ב (ששלטו באוצרות הנפש באמצעות חברות בריטיות-אמריקאיות) להילחם בסדאם חוסיין, כי נזקקו לו נגד איראן.
לקריאה נוספת
אנגלית
The Falkland war- נקודת מבט מערבית-אמריקאית http://eightiesclub.tripod.com/id319.htm
Military essays- The Falkland war- ניתוח צבאי-פוליטי של המלחמה http://www.ukessays.com/essays/military/falklands-war.php
Resolution 502 of the UN Security Council (PDF) http://www.un.org/documents/sc/res/1982/scres82.htm
The Falkland war on English Wikipedia
http://en.wikipedia.org/wiki/Falkland_war
BBC- review of the Falkland war
http://news.bbc.co.uk/hi/english/static/in_depth/uk/2002/falklands/default.stm
עברית
סקירה חלקית ביותר בויקיפדיה העברית http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%9C%D7%A0%D7%93
מדוע פרצה מלחמת פוקלנד? באתר The-Marker
http://cafe.themarker.com/post/375818/
הזווית הארגנטינאית: מדוע פרצה מלחמת פוקלנד? http://www.e-mago.co.il/Editor/defense-1659.htmֿ
נושא שני: מלחמת איראן-עיראק
הערה חשובה לנציג
בהיות הדיון מתנהל כחלק מפעילותה של מועצת הביטחון ההיסטורית, נבחרה השנה 1982 כשנת הדיון, שיתקיים לכאורה ביוני של אותה השנה. אי לכך, אי אפשר יהיה לדון בתוצאות מלחמת איראן-עיראק, בשיקום השטחים ההרוסים או בקרבות ההמשך שפרצו כמעט מיד לאחריה (מלחמת המפרץ). לכן, ייסוב הדיון סביב הפסקת הלוחמה, צמצום הנזקים ומניעת התגלגלות הלוחמה לכדי נזק הרסני. נציגים, שימו לב (!) - ההחלטות שתקבל המועצה בסופו של דבר לא צריכות להיות חופפות להחלטות ההיסטוריות האמיתיות שקיבלה מועצת הביטחון באותה שנה. מטרתנו במידה מסויימת היא למנוע את התגלגלות המלחמה לתוצאות ההרסניות שהיו לה במציאות, ולסיים אותה עוד ביוני 82', במקום שתתמשך עד 88'. במחקרכם, אנא שימו לב שאתם מתייחסים אך ורק לאירועים שקרו עד ליוני 82' (כולל), ולא לאירועים מאוחרים יותר שהם חסרי משמעות מבחינת הדיון.
רקע כללי על המלחמה עד 1982
מלחמת איראן-עיראק (ידועה גם כ"מלחמת ההגנה הקדושה" באיראן וכמלחמת "קדיסיית סאדאם" בעיראק) נמשכה כשמונה שנים- מספטמבר 1980 ועד אוגוסט 1988. העילה הרשמית לפרוץ המלחמה היה אזור שאט אל עראב, נהר גדול בסמוך לגבול עיראק-איראן. בפועל, המלחמה נפתחה גם עקב מתיחות רבת שנים בין עיראק לאיראן, ונראה היה לשני הצדדים כי מדובר בהזדמנות טובה להכריע מתיחות זו בגלל חולשה פוליטית-מדינית של שני הצדדים- שליט חדש יחסית בעיראק, ואיראן החדשה, שאחרי המהפכה השיעית התיאוקרטית-איסלאמית. כמו כן, מתיחות זו בין עיראק לאיראן החריפה לאחר ביסוס משטר שיעי קיצוני באיראן, אל מול המשטר הסוני הקיצוני בעיראק. מדובר בשני משטרים שהעולם הסתייג מהם, ולכן תמך בשיסוי הדדי שלהם אחד בשני מאחורי הקלעים. חשוב לציין שבמידה מסויימת גם אזרחי שתי המדינות הלהיטו את היציאה למלחמה- המיעוט השיעי גדול בעיראק והמיעוט הסוני באיראן דחפו לקראת מלחמה במדינות ה"אויב" לכאורה, מתוך רצון "להשתחרר". בספטמבר 1980 יצא סאדאם חוסיין במתקפה והצליח לכבוש את אזור השאט אל עראב, כולל גם שטחים ממחוז חוזסטאן האיראני העשיר בנפט. חוסיין נחל הצלחה כבירה בכיבוש זה, לא מעט גם בגלל שרוב תושבי האזור היו ערבים סונים, כחוסיין, ולא פרסים שיעים כמו השלטון האיראני, ולכן הזדהו במידה מסויימת עם הכובשים. ב1982 התחילה איראן להתעשת ויצאה להתקפה נגדית. הצבא האיראני (תוך שימוש בטכניקות לוחמה שאינן חוקיות ע"פ החוק הבינלאומי, כולל לוחמת ילדים וכיו"ב) הדף את העיראקים מהשטחים הכבושים. אלא שחומייני, מנהיג איראן, סירב להכיר במשטר חוסיין וטען שהלחימה לא תפסק עד שחוסיין יפול. התוצאה הייתה הדרדרות מהירה למלחמה כוללת, שכללה גם מעורבות של אוכלוסיה אזרחית והפצצה עורפית, במקרים רבים במנוגד החוק הבינלאומי.
במציאות, האו"ם הגיב בהצעת החלטה אופרטיבית רק ב1988, כשמועצת הביטחון העבירה את הצעת החלטה 598, שסיימה את הסכסוך הטריטוריאלי. כאמור, מטרת המועצה היא סיום הסכסוך עוד ב1982, תוך העברת הצעת החלטה שיכולה להיות דומה להצעה 598 שהתקבלה במציאות.
מעורבות בינלאומית
האומות המאוחדות עצמן ניסו להתערב במהלך המלחמה. רק ב1988, ורק אז הביאו לסיומה ע"י, כאמור, הצעת החלטה 598 של מועצת הביטחון. הצעה זו עברה בסופו של דבר והביא לסיום הקרבות (כולל "מלחמת הערים"- ההפצצות ההדדיות על אוכלוסיה אזרחית). היא קבעה שלא קיימים שינויים טריטוריאליים כתוצאה מהלחימה. באופן כללי, זוהי הייתה האג'נדה הכללית של רוב חברות המועצה. בנוסף, רצוי כמובן היה לבדוק את פשעי המלחמה ששני הצדדים פשעו בהם באופן מובהק (שימוש בילדים כחיילים מתאבדים [שיטת "ילדי המפתחות", למשל, הייתה נפוצה במיוחד בצד האיראני- שנתן לילדים לרוץ מעל שדות מוקשים כדי לנטרל אותם], הפצצת אוכלוסיה אזרחית ושימוש אפשרי בנשקים בלתי קונוונציונאליים: ביניהם גז חרדל ונשקים ביולוגיים, אותם בדקו וניסו השלטונות על “אוכלוסייה חיה”- בני מיעוטים כורדים בעירק וגם על אוכלוסייה איראנית בהתאמה, בניגוד לחוק הבינלאומי). מטרת בדיקה זו צריכה להיות משפט בינלאומי והענשת האשמים.
ארצות הברית ובעלות בריתה (נאט"ו, ישראל וכיו"ב) תמכו באופן כללי באיראן (השיעית!) במהלך המלחמה. אינטרס זה הגיע ממספר כיוונים. ראשית כל- ניסיון למוטט את השלטון העיראקי של חוסיין, מטרה משותפת לחומייני ולחלקים גדולים במערב. ניסיון זה למוטט את חוסיין הגיע גם מתוך אלמנט מוסרי (הפלת דיקטטור שהיה ידוע כבר אז כמתאכזר גם למיעוטים בתוך עיראק ואזרחיה), והן מתוך אלמנט כלכלי- חוסיין חסם בפני המערב את הנפט הרב שעיראק עשירה בו. אינטרס נוסף היה נסיון להלהיט את אזור המזה"ת, מתוך כוונה להחליש את שני הצדדים. יש הטוענים גם כי מדובר היה בניסיון מחודש של ארה"ב ובעלות בריתה להתקרב מחדש לאיראן, שהייתה שותפה אסטרטגית משמעותית לפני ההפיכה האיסלאמית בה ב1979. ארה"ב ובעלות הברית נתנו גב בלובי הבינלאומי לתקיפות של איראן, ובשלב מסויים אף סיפקו נשק לאיראן. פרשת "איראן קונטראס", שנחשפה רק ב1985, הייתה רעש משמעותי בסדר היום הישראלי, כשנחשפו כמויות הנשק שסיפקה ישראל לאיראן בזמן המלחמה.
סין וצפון קוריאה סיפקו גם הן נשק לאיראן, מתוך שילוב של אינטרסים כלכליים והזדהות אידיאולוגית.
בעלת הברית העיקרית של עיראק הייתה ברית המועצות. האינטרס הסובייטי למעורבות במלחמה היה שילוב של אינטרס כלכלי (נפט, תלות כמעט מוחלטת של עיראק בצריכת נשק רוסי), ואינטרס אידיאולוגי כנגד ארה"ב ונאט"ו. ברית המועצות הייתה אז בשיא תקופת מתיחותה מול ארה"ב ובעלות הברית שלה, ולכן ניסתה "לגנוב" לצידה במאבק הכלל-עולמי הזה כל מדינה עם אוריינטאציה אנטי-אמריקאית כלשהי. במידה מסויימת, מלחמת איראן עיראק היוותה משחק פוליטי אכזרי במאבק האידיאולוגי בין הקומוניזם הסובייטי לקפיטליזם האמריקאי, כששני הצדדים מלבים ומזינים את השנאה כדי להמשיך את המלחמה. רבים האשימו מאוחר יותר את שני הצדדים בליבוי מלחמת איראן עיראק. עיראק נהנתה גם מסיוע מכל מדינות ערב (הסוניות), להוציא את סוריה ולוב. סיוע זה הגיע כמובן על רקע דתי-אידיאולוגי-תיאולוגי, מתוך כוונה להאדיר ולחזק את הסוניות והערביות במפרץ, על חשבון הפרסיות והשיעיות האיראני.
לקריאה נוספת
אנגלית
Wikipedia- http://en.wikipedia.org/wiki/Iran%E2%80%93Iraq_War Iran-Iraq Relations (UN.org)- http://www.un.org/en/peacekeeping/missions/past/uniimogbackgr.html Map of the conflict territories- http://users.erols.com/mwhite28/iraniraq.htm Iran-Iraq war- a conflict without victory (PDF file)- http://www.oup.com/uk/orc/bin/9780199289783/01student/cases/iran_iraq_war.pdf
עברית
רקע לוקה בחסר בויקיפדיה העברית- http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%9F_%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%A7 תמונות מהמלחמה (להמחשה)- http://www.fresh.co.il/dcforum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=9229&forum=Army&viewmode=all ספר: מלחמת איראן עיראק, מאת אנתוני א. קורדסמן, אברהם ר. וגנר. הוצאה לאור: משרד הביטחון. שימו לב: אין צורך לקנות את הספר או לקרוא אותו במלואו. אם הוא נמצא בספריית בית הספר שלכם- ניתן להשתמש בו. אם לא- אפשר לעשות מחקר מקיף בהחלט גם באינטרנט בלי להעזר בספרים. אל תוציאו עליו כסף!
|
|
סיכומי הנושאים >
מועצת הביטחון ההיסטורית |